<h1>פסקי או"ז הלכ' צדקה</h1>
<h2>דף יא:</h2>
כל מי שאינו בר קבלת צדקה, אינו יכול לזכות בשום צדקה לעני. ואי קיימא לן כרב נחמן דאמר המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו, אז אפילו עני אינו יכול לזכות לעני חבירו בצדקה.
<h2>דף יב.</h2>
אל יפרנס אדם את אביו מצדקה שלו. שני עניים שחייבים צדקה, יכולים כל אחד מהם ליתן צדקה שלו לחבירו. ואין לבני העיר לפרנס מצדקה שלהם את חכם המתעסק בצורכיהם.
<h2>דף יד:</h2>
הרי שראוהו מטמין מעות ואמר של צדקה הם, אם כמוסר דבריו קיימין. ואם כמערים לא אמר כלום. בעל חלום שאמר לאדם מעות הטמין אביך במקום פלוני שכך וכך הם של צדקה הם, דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. והמוצא כיס בתיבה וכתוב עליו שהוא של צדקה, סמכינן אכתיבה. מעשה ביהודית אחת שנפטרה, ואמר הרא"מ זצ"ל ליורשיה שנדרה ס' דינרים לצדקה. אמר להם אחד ראיתי את אביכם שהטמין מעות ואמר של צדקה הם, כל שבידו ליטלן דבריו קיימין. אין בידו ליטלן לא אמר כלום.
<h2>דף ל.</h2>
אין העני יכול לפרוע חובו ממעות צדקה שקיבל מאחרים.
הרי שראוהו מטמין מעות ואמר של צדקה הם, אם כמוסר דבריו קיימין. ואם כמערים לא אמר כלום. בעל חלום שאמר לאדם מעות הטמין אביך במקום פלוני שכך וכך הם של צדקה הם, דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. והמוצא כיס בתיבה וכתוב עליו שהוא של צדקה, סמכינן אכתיבה. מעשה ביהודית אחת שנפטרה, ואמר הרא"מ זצ"ל ליורשיה שנדרה ס' דינרים לצדקה. אמר להם אחד ראיתי את אביכם שהטמין מעות ואמר של צדקה הם, כל שבידו ליטלן דבריו קיימין. אין בידו ליטלן לא אמר כלום.
אומרין לגבאי להלוות לצורך עניים כשנחסר בכיס של צדקה. וגבאי המלוה נפרע מכיס של צדקה כשימצא בו לאחר זמן ואין צריך ליטול רשות מן הנותנים בכיס. וכן כל אדם המלוה על צדקות ומעשר שרגיל ליתן וליטול כשיבא לידו, ואינו גבאי צדקה נפרע ואין צריך ליטול רשות.
